בקיץ 1999 יצאתי לראשונה כשליח מטעם הסוכנות היהודית למחנה קיץ בצפון אמריקה, בתפקיד מדריך מוסיקה במחנה. מאז, במשך שש שנים יצאתי כל קיץ להדריך במחנה קיץ בארה”ב (1999-2004). באותו זמן לא ידעתי שהחוויה שאעבור שם תשנה את חיי ותגרום לי לסלול את דרכי ולבנות את הקריירה שלי בעולם מחנות הקיץ. בקיץ 2004 הקמנו את קימאמה. חישוב קצר שעשיתי הראה לי שכבר 17 שנים אני עוסק בתחום מחנות הקיץ.
בעוד שבארץ התחום הזה כמעט ולא מוכר, וקימאמה היו החלוצים להקים מערך של מחנות קיץ בישראל, בארה”ב מדובר בתעשייה של ממש. תעשייה גדולה, שפועלת כבר עשרות שנים, חלקם כבר מזמן חגגו 100 שנים להיווסדם. (http://regpointsolutions.com/10-oldest-camps-in-america/)
ע”פ דו”ח של ארגון ה- ACA (ארגון הגג של מחנות הקיץ בצפון אמריקה), ישנם למעלה מ-12,000 מחנות קיץ, רובם בארה”ב, מתוכם 7000 מחנות לילה ו- 5000 מחנות יום. משנת 2002 ישנו גידול של 69% במספר מחנות היום (day camp), וגידול של 21% במספר מחנות לילה (overnight). בכל שנה משתתפים למעלה מ-11 מיליון ילדים ובוגרים במחנות קיץ בארה”ב. 9500 מחנות הם ללא מטרות רווח המופעלים ע”י ארגונים ומוסדות, ו-2500 הם מחנות פרטיים, בבעלות עצמאית ולמטרות רווח.
מחנות הקיץ מעסיקים 1.5 מיליון אנשי צוות בתפקידים שונים. בעשר השנים האחרונות יש גידול במספר אנשי צוות בינלאומיים שמגיעים למחנות בארה”ב וזאת בכדי לחשוף חניכים לתרבויות שונות. כמעט 20% מצוות ההדרכה במחנות מגיעים ממדינות שונות מחוץ לאמריקה.
סוגי מחנות קיץ בארה”ב
ניתן לחלק את מחנות הקיץ בצפון אמריקה לארבעה סוגים: מחנות תנועתיים, מחנות קהילתיים, מחנות עצמאיים ומחנות פרטיים. חלוקה נוספת היא בין מחנות יום (Day camp) למחנות לילה overnight)).
מחנות תנועתיים: מחנות קיץ של תנועות הנוער, ברוח התנועה, ע”פ הערכים של התנועה וכחלק בלתי נפרד מהפעילות השנתית. לדוגמא תנועת “יהודה הצעיר”, תנועת “הבונים דרור” ועוד.
מחנות קהילתיים: מחנות ששייכים לארגונים קהילתיים ומופעלים על ידם, לדוגמא ה JCC (Jewish Community Center) מחנות יום ולילה.
מחנות עצמאיים: לא שייכים לאחת התנועות, וגם לא למחנות הקהילתיים. כלומר, לא רפורמי ולא קונסרבטיבי ולא JCC, והם מתנהלים באופן עצמאי. אתן דוגמא בהמשך המאמר.
מחנות פרטיים: מחנות למטרת רווח, פועלים באופן עצמאי, ולא כחלק מארגון ללא מטרות רווח.
מחנות קיץ ללא מטרות רווח
רוב מחנות הקיץ בארה”ב הם מחנות ללא מטרות רווח (9,500 מתוך 12,000) והם בד”כ מופעלים ע”י ארגונים שפועלים בקהילה במהלך כל השנה. ארגונים יהודיים לדוגמא, הם ארגון ה JCCA (Jewish community center association), “יהודה הצעיר”, “מכבי” “הבונים דרור”, רמה (קונסרבטיבי),URJ (רפורמי), USY ,BBYO ואחרים. אלא ארגונים ותנועות נוער שמטרתם לבנות קהילה יהודית מקומית, להציע תכניות חינוכיות, מפגשים חברתיים, ולשמש כמרכז קהילתי, מה שאנחנו מכירים בארץ כמתנ”סים, אך קצת אחרת, בכל זאת – אמריקה. כל ארגון כזה רואה במחנה קיץ מקומי בקהילה הזדמנות מצוינת לחנך את הדור הצעיר גם במובן של כישורים חברתיים, חוויות משנות חיים, עצמאות והגשמה עצמית וגם בהיבטים של ערכים וזיקה למסורת יהודית. מחנה קיץ עבורם זו פלטפורמה מצוינת לחזק את הקשרים והיחסים בין המשפחות בקהילה, וליצירת שייכות והזדהות חברתית.
מחנות קיץ פרטיים – למטרות רווח
מחנות קיץ פרטיים, למטרות רווח, גם מאד פופולאריים בצפון אמריקה ובד”כ פועלים הרבה שנים, כעסק משפחתי שעובר מדור לדור. במחנות אלה ההשקעה במתחמים היא גבוהה ביותר, רמת האירוח במחנות פרטיים טובים לא נופלת ממתחמי נופש ו”רזורט” מפוארים בעולם. יש הקפדה על תנאי המגורים, אוכל, רמת הדרכה גבוהה, ופעילויות שלא ניתן למצוא בכל סאמר קמפ רגיל באמריקה, בין אם מדובר בפעילויות כמו סקי מים, שיט ביאכטות, אימוני טניס, כדורסל וגולף או בענפים נוספים בספורט שמועברים ע”י טובי המאמנים בעולם. במחנות כאלה תמצאו שחקניNBA שנותנים שיעורי אימון פרטיים אחד על אחד ומאמני טניס מפורסמים שנותנים שיעורים פרטיים במתקני ספורט מפוארים. כמובן שמדובר גם בתפריטים עשירים, מזנוני בופה בארוחות, ואירוח ברמה גבוהה, כל זה לצד תכניות חינוכיות והדרכה ע”י טובי המדריכים ואנשי צוות בעלי ניסיון רב.
המטרה של המחנות האלה היא ליצור מותג בעל שם ובעל ערך, ולהפעיל את המחנות למטרות רווח. יש כמה גופים בארה”ב שהגדילו לעשות ובבעלותם לא רק מחנה קיץ אחד פרטי, אלא רשת של מחנות קיץ פרטיים, גוף כזה לדוגמא הוא קמפ גרופ (http://www.campgroup.com/home). במסגרת עבודתי נפגשתי איתם כמה פעמים ב WHITE PLAINS שבצפון ניו יורק שם נמצאים משרדי ההנהלה של החברה. זהו עסק משפחתי, שבבעלותו 15 מחנות קיץ פרטיים. מטה ההנהלה מטפל באופן מרוכז בניהול הכללי עבור כל המחנות, הנה”ח, ביטוחים, גיוס צוות, רכש וכו’. לכל מחנה יש מנהל מחנה שאחראי לניהול ותפעול המחנה שלו מא’ עד ת’, אך מקבל רוח גבית ונשען על הניסיון והידע הרב שיש במערכת הגדולה שתומכת בו. דבר לא פחות מענין במודל הזה הוא שכל הקרקעות והשטחים של המחנות הם בבעלות קבוצת קמפ גרופ, והמחנה עצמו הוא בניהול ובשותפות עם מנהל המחנה.
מחנות עצמאיים
דוגמא למחנה עצמאי הוא קמפ שווידר בקולרדו, (http://www.shwayder.com/) זהו מחנה עצמאי רפורמי. כלומר, זהו מחנה תנועתי שמתקיים ברוח התנועה הרפורמית, אך עצמאי, אינו נתמך ע”י התנועה הרפורמית ואינו חלק מהתנועה. המטרות שלו הם לאו דווקא מטרות רווח, אלא בעיקר ערכיות ובעלות אג’נדה, ומבחינת ההתנהלות זה מאד דומה למחנות התנועתיים או למחנות ללא מטרות רווח. המחנה פיזית מופעל ע”י בית הכנסת הרפורמי, אך זהו מחנה עצמאי. קל יותר להבין את כל ההבדלים בין סוגי המחנות אם מכירים את הזרמים השונים ביהדות בארה”ב – התחום הזה יותר מפותח ורב גוני בארה”ב מאשר בישראל.
אנו רואים בשנים האחרונות מגמה במה שקשור למחנות עצמאיים ולא משויכים – המחנות האלה הולכים ונעלמים החל משנת 2006. הרבה מאד מחנות נסגרו בשנים האחרונות וימשיכו להיסגר. מחנות פרטיים יתחזקו ומחנות ללא מטרות רווח ייעלמו, והסיבה לכך היא שכמו בכל שוק חופשי שמעודד תחרות רק החזקים ישרדו. בשנים האחרונות הכל הופך להיות יותר מקצועי, ההורים דורשים יותר ומוכנים לשלם יותר, הורים רואים במחנה קיץ השקעה בילדיהם ולא רק פתרון של הפעלת ילדים בזמן תקופת הקיץ. המחנות חייבים לחדש, להשקיע במתחמים, להוסיף פעילויות חדשות, להיות יצירתיים, לרגש, לתת יותר, להראות ערך בפני הלקוחות, התחרות בארה”ב מאד קשה, בכל קהילה ובכל אזור יש מגוון של מחנות קיץ מכל הסוגים, כולם פונים לאותם קהלים. למערכת של מחנה קיץ דרוש גב כלכלי חזק, מקצועיות בניהול, העסקה של אנשי מקצוע טובים ומנוסים בתחומים של שירות לקוחות, הרשמה, תפעול, הדרכה, תחזוקה ותכנית טובה. משנה לשנה העלויות רק עולות והן תמשכנה לעלות ככל שהמחנות ימשיכו להיות יותר מקצועיים ויותר ממוקדם. ומי שאין לו שדרה ניהולית חזקה, גב כלכלי ומוניטין ללא רבב יתקשה מאד להמשיך ולשרוד.
מחנות מקצועיים (נישה)
בשנים האחרונות ישנה מגמה של התמקצעות במחנות קיץ, ומחנות רבים עושים הסבה ממחנה כללי שבו היה מגוון פעילות רחב, לפעילות מקצועית בנושא מסוים. יש הרבה סיבות לכך, חלקן כלכליות, וחלקן קשורות בהיצע וביקוש, אך לדעתי מה שמצמיח את השוק הזה אלו החרדות של ההורים שמאד חשוב להם להבטיח את עתידו של הילד בהמשך החיים (קולג’, שוק העבודה וכו) וזה מה שמניע את המגמה הזאת. (בארה”ב זו מגמה ברורה, אך גם בסדרת מחקרים איכותניים שאנחנו קיימנו בקימאמה בישראל, גילינו שבצורה מובהקת, הורים מעדיפים שהילד שלהם יצא עם “תעודה” ו”ידע” בתחום פעילות מסוים במחנה הקיץ, הרבה יותר מאשר יעבור פעילויות שנתפסות בעיניהם כחווייתיות.)
היום באמצעות האינטרנט, פשוט “מגגלים” (google) מילה מסוימת ומיד מוצאים מחנה יום ומחנה לילה, ועשרות תכניות סביב התחום. זה מאפשר להגיע יותר בקלות לקהל בעל זיקה. כך קמים להם מחנות נישה בתחומים ספורט, אומנויות במה, טכנולוגיה, חלל, אגרונומיה, מחנות לילדים עם מוגבלויות ועוד. דוגמא נוספת הם מחנות בעל זהות דתית (ללא מטרות רווח). זהו שוק גדל בארה”ב. המחנות האלה תמיד היו קיימים. בעולם היהודי מחנות הקיץ הם מאד פופולאריים ונתפסים כחלק בלתי נפרד מהתרבות, כמובן שבכל דת ובכל זרם בארה”ב ניתן למצוא מחנות ייעודיים.
הדבר הכי מעניין שקורה בתחום הזה בשנים האחרונות זה מה שהפדרציה היהודית למחנות קיץ (foundation for Jewish camp) הצליחה לעשות. זהו גוף שקם ב 1998 ע”י זוג יהודים נדבנים, אליסה ורוברט בילדנר, ומטרתו לבנות עתיד יהודי חזק דרך מחנות קיץ יהודיים. הם רואים במחנות קיץ יהודיים כמפתח לעתיד יהודי. הם הצליחו לייצר מהלך גדול שמגדיל בצורה משמעותית את שוק מחנות הקיץ היהודיים. הסיבה שהשוק הזה והתחום הזה גדל מאד הוא ההבנה שחווית מחנה קיץ תורמת באופן מובהק למעורבות דתית בעתיד.
החזון שלהם כפי שהם מפרסמים באתר שלהם:
לבנות עתיד יהודי חזק באמצעות מחנות קיץ יהודיים. המפתח לעתיד העם היהודי טמון במחנה קיץ יהודי.
“Our mission: To build a strong Jewish future through transformative Jewish summers.
The key to the Jewish future is Jewish camp”
הארגונים היהודיים מכירים בכך שמחנה קיץ המציע חינוך יהודי ועידוד הזיקה לזהות היהודית לצד פעילויות המחנה “הרגילות” כחלק מחוויית המחנה, מייצר אצל החניכים המשתתפים קשר חיובי ועמוק לזהותם היהודית. מאחר וחוויית מחנה הקיץ היא חוויה רגשית משמעותית וארוכת טווח, הקשר והזיקה של המשתתפים אל היהדות יהיה קשור בזכרונות חיוביים מהמחנה ויימשך לעד. כיום, מחנות הקיץ מהווים מבחינת הארגונים היהודיים בתפוצות את אחד הפתרונות המרכזיים לצמצום ההתבוללות בקרב הצעירים היהודיים בארה”ב ועל כן הפדרציה היהודית למחנות קיץ משקיעה מיליוני דולרים בתעשייה זו.
כך נכתב בדוח של הפדרציה היהודית למחנות קיץ:
“הפדרציה למחנות קיץ יהודיים מספקת ראיות באופן שיטתי וכמותי לכך שקיץ במחנה קיץ יהודי מייצר בוגרים אשר מחויבים לקהילה היהודית ולמחויבות בעיסוק בפרקטיקה יהודית.”
FJC’s CAMP WORKS provides systematic and quantitative evidence that summers at Jewish camp create adults who are committed to the Jewish community and engaged in Jewish practice.
Steven M. Cohen, Ron Miller, Ira M. Sheskin and Berna Torr, February 01, 2011
כפי שכתבתי בתחילת המאמר, תעשיית מחנות הקיץ בצפון אמריקה היא תעשייה גדולה ומעניינת, ובפעם הבאה אגע בדוגמאות נוספות משוק מחנות הקיץ האמריקאי ואעשה סקירה גם על השוק המתפתח בישראל. עד אז, אני רוצה לשתף בכמה ממצאים מעניינים כפי שפורסמו בדוח של הACA משנת 2005:
הורים מגדירים את הדברים הבאים כסיבות חשובות מדוע לשלוח את הילדים למחנה קיץ
- קאמפ עוזר לבנות בטחון עצמי והערכה עצמית
- קאמפ זה סביבה בטוחה
- זה המקום לבנות כישורים חברתיים ולהכיר חברים
בנוסף, הורים מדווחים שחוויית מחנה הקיץ עזרה לילדיהם:
- להרגיש טוב עם עצמם
- לקבל בטחון עצמי והערכה עצמית
- להגדיל עצמאות ולהראות כישורי מנהיגות
- להגדיל כישורים חברתיים ולהרגיש יותר נוח מבחינה חברתית
- מגדיל את הרצון שלהם לנסות דברים חדשים
מקווה שתמצאו את המידע הזה מועיל ומענין,
אבישי נכון
נתונים נוספים וסטטיסטיקות
41% מהמחנות מציעים מחזורים למשפחות
47% מהמחות מציעים תכניות מתמחות /מתאימות לאינדיבידואליים עם צרכים מיוחדים
47% מהמחנות הם מחנות לילה, 28% מחנות יום, 26% מציעים גם יום וגם לילה
למעלה מ80% מהמחנות מעורבים (בנים ובנות יחד), 17% מחנות רק לבנות, 10% מחנות רק לבנים
לפי הנתונים של ארגון ה- ACA מבחינת הרשמה 60% מהמשתתפים במחנות הן בנות, סה”כ בנים נרשמים כמעט 40%
כמעט75% מהמחנות מדווחים על כמות זהה של צוות חוזר ביחס לשנה שערה
עלויות של מחנה קיץ בארה”ב מתחיל מ100$ ויכול להגיע ל1500$ לשבוע
90% מהמחנות בארה”ב מציעים איזושהי עזרה כלכלית ומלגות ללמעלה ממיליון ילדים בשנה שמגיעים משכבות סוציואקונומי נמוך או צרכים מיוחדים
65% מהמחנות מדווחים שההרשמה שלהם נשארה אותו דבר או עלתה במהלך ה-5 שנים האחרונות,
35% מהמחנות בתפוסה מלאה 90-99%
הפוסט שוק מחנות הקיץ בצפון אמריקה // אבישי נכון הופיע ראשון בקימאמה ישראל